top of page
  • תמונת הסופר/תDaniel N

יחסי הגומלין בין המוזיקה לתנועה

בס"ד


אחת התגובות הספונטניות שלנו למוזיקה היא תנועה: תנועה בראש, ברגליים, מחיאת כפיים או דחף לזוז במרחב ולרקוד.


התגובה הזו נצפית כבר אצל פעוטות, שזה עתה למדו לעמוד, כך שהיא נטועה עמוק בביולוגיה שלנו, ייתכן שהיא אף מולדת.

אצל בני אדם קיים קשר פונקציונלי חזק בין מערכת השמיעה למערכת המוטורית/ תנועתית. במחקרי הדמיה מוחית, שנעשו בשכיבה וללא תנועה, ראו באופן עקבי שכאשר משמיעים לאנשים מוזיקה, קיימת אצלם פעילות באזורים במוח שבדרך כלל פעילים בזמן תנועה, ובהם הצרבלום, הגרעינים הבזליים, קליפת המוח התנועתית הראשונית ואזורים קדמיים בקליפת המוח האחראים על תכנון תנועה.

כבר בימי קדם רקדו האנשים לצלילי מוזיקה מנוגנת בכלי נגינה או מושרת בפה. בשבטים אפריקנים המוזיקה שירתה צרכים חברתיים ופולחניים, כמו בזמן לידה, מלחמה, חתונה, ואף בזמני אבל. המוזיקה והמחול צעדו יחדיו בכל אירוע.



היוונים היו הראשונים שמיסדו את הקשר בין המוזיקה למחול באופן מסודר, זאת לצורך מופעי בלט, מחזות ששילבו ריקוד עם נגינה. מחול הבלט עבר בהדרגה מאיטליה לצרפת, הוא הפך ליוקרתי ונחשב, כשהתבסס על חוקים ושיטות ללא אלתור.


הבלט התחבר לאופרה, כשעשוע ובידור למהלך העלילה. והיווה מרכיב חשוב בחווייה הבימתית סיפורית.

מלחינים צרפתיים תיבלו את האופרות שלהם במחולות. היצירות המפורסות מאז הן "אגם הברבורים", "היפיפייה הנרדמת", "רומיאו ויוליה", "קאן קאן" ועוד.

באמצע שנות המאה ה19 ובתחילת המאה ה20, כשהבלט הגיע לרוסיה, כתב המלחין המפורסם סטרוינסקי יצירות לבלט לבקשת דיאגילב, מנהל הבלט הרוסי.

בסוף המאה ה20 המחול פנה לכיוונים חדשים, כשהגורם לשינוי היתה המוזיקה האלקטרונית שהביאה בכנפיה את מוזיקת הג'אז והפופ.

במחקר שבוצע במכון מקס פלנק בגרמניה בחנו את ההשפעה של פעילות תנועתית מתואמת בקבוצה על תחושת האהדה והנכונות לעזור אצל ילדים בני ארבע. קבוצת ילדים אחת צעדה ותופפה בקצב אחיד של שיר שהושמע במסגרת משחק. הקבוצה השנייה הורשתה לצעוד ולתופף בקצב אישי לצלילי אותה מוזיקה ובאותו משחק. בשלב השני בחנו עד כמה כל זוג ילדים היו מוכנים לעזור זה לזה בשני סוגי מטלות. השאלה שהועלתה היתה האם הילדים שצעדו בתיאום ובקצב אחיד יעזרו זה לזה יותר מהילדים בקבוצה השנייה, ואכן כך קרה.

נוכל לסכם ולומר שמוזיקה מספקת תנאים אופטימליים לתיאום תנועתי וקולי בין אנשים, ושתיאום כזה מעורר תחושות של אהדה, שייכות, ואפילו נכונות לעזור.


מוזיקה כלית, ללא מילים, אינסטרומנטלית, יכולה לעורר בנו רגשות, ואפילו רגשות עזים, אף על פי שלכאורה היא אינה יכולה להביע רעיונות או רגשות מוגדרים. הרי לא צריך מילים או תמונות כדי להעביר באמצעות צלילים תחושות של עדינות, רוך או דווקא סערה. באופן פרדוקסלי, דווקא חוסר היכולת לתמלל מה בדיוק המוזיקה אומרת, מאפשר לנו לצקת לתוכה את העולם הרגשי שלנו ולעקוף את החשיבה המילולית, שלעיתים קרובות חוסמת את דרכנו לרגשות העמוקים של עצמנו. זה הבסיס לחלק ניכר מתחום התרפיה במוזיקה והאלתור בתחום המחול.

אם נחזור לרגע למאמץ להבין איך המוזיקה משפיעה עלינו, נגיע למסקנה שמדובר במערכת של היזון חוזר. זהו תהליך שבו אנו מביאים איתנו את העולם הפנימי, הרגשי והפיזיולוגי שלנו, והמוזיקה מעוררת בנו זיכרונות, דימויים חזותיים ואסוציאציות, שמשקפים את עולמנו הפנימי. במצבים מסוימים, ובהתאם למידת ההתמסרות שלנו למוזיקה, זה כשלעצמו יכול להכניס אותנו למצב רגשי שעשוי להתבטא גם בשינויים פיזיולוגיים של ממש בלחץ הדם, בדופק, ואפילו לשינויים עצביים והורמונליים.

סקירת מחקרים שערכה הפסיכו-ביולוגית והאפידמיולוגית הבריטית דייזי פנקור בעזרת עמיתיה על ההשפעות הנוירוכימיות שיש למוזיקה, הראתה שאחד הממצאים העקביים הוא ההשפעה המיטיבה שיש להאזנה למוזיקה על הורדת רמות ההורמון קורטיזול, המזוהה עם מתח נפשי ופיזיולוגי (סטרס).


ניתן לומר כי קיים קשר חזק בין מוזיקה ומוטיבציה לתנועה במחול.

למוזיקה השפעה רבה על המשתתפים בשיעורי מחול, על חוויית השיעור שלהם כפי שהם חווים אותה וכפי שהם תופסים אותה. בנוסף, ניתן לראות כי ההשפעה היא חיובית יותר וגדולה יותר כאשר הסוגה המוזיקלית במסגרת השיעורים הללו היא המועדפת על המשתתף.

הקשר שבין מוזיקה ותנועה נבחן במחקרים רבים וניתן לומר שאכן קיים קשר בלתי נפרד וכי המוזיקה משפיעה באופן מובהק על כל העוסקים בתנועה.



עם או מבלי שנרגיש בכך, המוסיקה מלווה אותנו ברוב שעות היום, אם זה דרך שירים, מנגינות, תפילות, פרסומות, ג'ינגלים, אותות המחשב, קולות הרחוב או נעימות שמתנגנות בתוכנו. כמעט לעולם לא נעצור ונחשוב מדוע צירוף מסוים של תווים גורם לנו רוגע ואחר גורם שמחה. מדוע מנגינה מסוימת מדרבנת אותנו לפעילות גופנית מואצת ואחרת להזיל דמעה.


אך השאלה הגדולה ביותר היא: עד לאן יכולה להגיע השפעתה של המוסיקה על חיינו?

מוסיקה סובבת אותנו בהרבה מאוד תחומים שונים בחיים. האזנה למוסיקה יכולה לשפר את המצב הנפשי, ואפילו לעיתים גם לחזק את הבריאות האם אי פעם תהיתם מדוע נמשכתם לחנות בגדים כאשר לא הייתה לכם כוונה להיכנס אליה מלכתחילה? האם אתם מוצאים את עצמכם לפעמים נוהגים בלי כוונה מהר יותר ללא סיבה כלשהי? בשני התרחישים, המוסיקה המתנגנת יכולה להיות הגורם התורם לכך, אף על פי שזה מתרחש ברמה התת-הכרתית. זה נשמע הגיוני בהחלט. שיר מהדהד בחנות, אולי אפילו מנגינה מוכרת, יכול לא רק למשוך אתכם פנימה, אלא אף להשאיר אתכם בחנות זמן ארוך יותר ממה שתכננתם. שיר עם מקצב מהיר המתנגן במכונית שלכם יכול לגרום לכם להאיץ את המהירות מבלי להיות מודעים לכך. מסרים תת-הכרתיים יכולים לעורר רגשות, לעורר השראה, לעזור לנו להירדם, לדחוף אותנו לקצה יכולתנו בחדר הכושר, לעזור לריכוז שלנו ועוד ועוד. למוסיקה יש השפעה חזקה על מצב הרוח ועל הרגשות, ובכך היא יכולה להשפיע פסיכולוגית על המאזינים. מוסיקה היא דרך תקשורת, צורת ריפוי וצורת ביטוי אצל אמנים ומאזינים. למלודיות ומקצבים יש תוכן עמוק יותר מאשר שירה וקול.

כבר לפני מאות שנים נעשה שימוש במוסיקה לסיוע בריפוי ולשליטה בכאב. שימוש משמעותי במוסיקה נעשה במלחמת העולם השנייה במטרה לעזור לחיילים המשוחררים להתמודד עם הלם קרב, להילחם בסיוטי הלילה ונדודי שינה ולהרגיע חרדה. האזנה למוסיקה ושירה לאחר שבץ מוחי, מועילה לתהליך ההחלמה ומסייעת לשיקום יכולת הדיבור ולזירוז שיקום תפקודי המוח.

המוזיקה בסטודיו למחול נבחרת בהתאם לסגנון המחול. יצירות קלאסיות לבלט הקלאסי, שירים קצביים לשיעורי היפ הופ, בהם מתבצעות תנועות חדות ומהירות, שירי נשמה לשיעורי אימפרוביזציה וכו'.

הרוקדים נכנסים לאווירה ומתנועעים לפי הקצב, גם לפני שמקבלים הכוונה והדרכה של תנועות קונקרטיות. השחרור הנפשי מתחיל עם המנגינה, וההנאה הצרופה מתגברת עם המנגינה.


בבית הספר "הללו" יש שימת לב מיוחדת לסגנון המוזיקה, כדי שתתאים לאווירה יהודית. השפעת המילים על הרוקדות היא גם בתת מודע, ולכן אין השמעה של שירים לועזיים, השימוש הנפוץ הוא במוזיקה אינסטרומנטלית, ללא מילים, הנותנת דמיון ושחרור ללא הגבלה של מילים ומשמעות, ומעלה אותך טפח מעל הקרקע.

אז את מוזמנת לבוא ולרקוד, להניע את הגוף ולהעיר את הנשמה!

מילות מפתח: מוזיקה, תנועה, מחול, אינסטרומנטלית, שירה, מנגינה, מקצבים, תקשורת, ריפוי, רגשות


61 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page