בעולם שבו מילים הן אמצעי התקשורת המרכזי, המחול מציע דרך אחרת, עמוקה ולעיתים אף מדויקת יותר לספר סיפור ללא מילים כלל. דרך תנועה, קצב, הבעה ונוכחות, הרקדנית מצליחה להעביר רגשות, מצבים ורעיונות, באופן שחוצה שפה, תרבות והגדרה. כל תנועה נושאת משמעות. הרמת יד יכולה לבטא כמיהה, סיבוב יכול לספר על בלבול או שמחה, ותנועה עדינה יכולה לגלות עולם פנימי שלם. הגוף הופך לשפה – שפה חיה, משתנה, אישית. בניגוד למילים, שלעיתים מגבילות או מגדירות, התנועה משאירה מקום לפרשנות. כל צופה יכול להתחבר לס