בעולם שבו מילים הן אמצעי התקשורת המרכזי, המחול מציע דרך אחרת, עמוקה ולעיתים אף מדויקת יותר לספר סיפור ללא מילים כלל. דרך תנועה, קצב, הבעה ונוכחות, הרקדנית מצליחה להעביר רגשות, מצבים ורעיונות, באופן שחוצה שפה, תרבות והגדרה. כל תנועה נושאת משמעות. הרמת יד יכולה לבטא כמיהה, סיבוב יכול לספר על בלבול או שמחה, ותנועה עדינה יכולה לגלות עולם פנימי שלם. הגוף הופך לשפה – שפה חיה, משתנה, אישית. בניגוד למילים, שלעיתים מגבילות או מגדירות, התנועה משאירה מקום לפרשנות. כל צופה יכול להתחבר לס

בעולמה של היהדות, השמחה איננה תוספת צדדית לעבודת ה׳, אלא חלק ממהותה הפנימית. כפי שנאמר: "עִבְדוּ אֶת ה׳ בְּשִׂמְחָה" (תהילים ק׳:ב׳). אולם כיצד מתרגמת השמחה למעשה? אחד הביטויים המובהקים ביותר של שמחה אמיתית הוא הריקוד. הריקוד איננו רק תנועה גופנית, אלא שפה עתיקה של הנשמה, פעולה המחברת גוף ורוח, עליונים ותחתונים. כפי שנראה במקורות, הריקוד היה מאז ומתמיד ביטוי של גילוי אלוקות, של הכרת תודה ושל דבקות. הוא גם כלי לתיקון פנימי, למעבר מן העצבות לשמחה, ומן הפירוד אל האחדות עוד מראשית

סגנון מחול שהתפתח לפני כמאה שנה, המבוסס על הבלט הקלאסי מחד גיסא, ומנוגד לו בתנועות מאידך גיסא. נותן מרחב וחופש תנועה לרקדן ואינו מחייב...

שיטת הפילאטיס נחשבת לשיטת אימון ותיקה ביותר, שפותחה בגרמניה ע"י ג'וזף פילאטיס. במקור השיטה פותחה כעזרה למוגבלי תנועה הרתוקים למיטה,...